רשימת נושאים:
התחברות לרקיע השביעי פרק א' – "האלכסון הוא אסון" (דוֹבִּי דוֹבֶּרמַן)
תקשורת עם מהות אנרגטית טומנת בחובה פוטנציאל לבלבול. לעתים מסרים אינם מגיעים ולעתים לא ברור מהיכן הם מגיעים – מהאגו? ממדריכים רוחניים? מלאכים? ישויות?
כיצד יוצרים בהירות בתקשורת?
נתחיל הפעם מאספקט לכאורה טכני –
היכולת להתמיד בהתחברות לבורא על פי מפת הדרכים.
בקורס היסוד ויאנה מפרטת מפת דרכים המובילה לתקשורת ישירה עם בורא כל שישנו. היא אומרת – התמידו בנתיב זה עד שייווצרו מסלולי ההולכה המתאימים במוחכם, ואז פשוט תהיו ברקיע השביעי. אלא שרבים מפסיקים תוך זמן קצר להשתמש במפה ויוצרים לעצמם קיצור דרך עצמאי, עוד בטרם הבטיחו את החיבור הבלתי אמצעי לרקיע השביעי.
מה גורם להפסקה זו, והאם גם אריות מחפשים קיצורי דרך? 
בואו נגדיר תחילה מהו קיצור דרך.
על פי מילון אבן שושן: "קיצור - עשיית דבר מה לקצָר משהיה. הקטנה." הדרך מתקצרת מבלי שישתנה היעד.
מה גורם לאנשים לקצר ולהמנע ממפת הדרכים?
-
הצורך לפעול ביעילות – מה שזכה בטעות לתואר "עצלות" הוא למעשה מנגנון טבעי נפוץ של השקעת מינימום האנרגיה הנדרש כדי להפיק תוצאות. טבעי שככל שנכיר טוב יותר את מפת הדרכים נזדקק לפחות פרטים כדי לזהות שאנחנו עדיין בנתיב. על כן ניתן לדמיין אותה חולפת יותר ויותר מהר, מבלי לשנות אותה. בקשו מהבורא שיראה לכם זאת. (ראו הערה בסוף.)
-
יש לנו טבע סקרן וחקרן המתוכנת להתחדשות. הליכה בתלם לכאורה מנוגדת לטבע זה. למדו עצמכם לחוות את חדוות היצירה גם כשאתם הולכים בתוואי קבוע מראש.
-
מנגנון חבלה סמוי – חלק מאבדים את הריכוז בעת העליה לרקיע השביעי. תשקלו שזו הסחה מכוונת שנועדה להביא אתכם למחוזות אחרים מאשר לרקיע השביעי, בדומה למלאך שהסית את ידו של משה רבינו מהזהב אל הגחלים. ייתכן וגם לכם יש מלאך, מדריך או תודעה אנרגטית אחרת שרוצה מסיבות שונות לעכב אתכם. במקרה כזה, למדו אותה שהיא יכולה לבוא אתכם אל הבורא ולהנות מכל הלמידות שתקבלו. נסו וראו מה זה גורם ליכולת שלכם להתרכז בנתיב של מפת הדרכים!
-
האגו – פעמים רבות האגו אינו פתוח ללמידות חדשות, אולי מתוך חשש למעמדו. הוא מעניק תחושה כאילו אנחנו כבר יודעים יותר מאחרים ודוחק בנו ללכת בדרך ייחודית משלנו. בקשו מהבורא שילמד אתכם כיצד לעבוד בשיתוף עם האגו, מבלי שירגיש מאוים או דחוי. הבורא יעזור בשמחה.
-
מסוכן להיות ממושמעים – לרבים יש טראומה קולקטיבית מהשואה אשר בה הליכת היהודים בתלם הובילה לאסון גדול. בישראל של אחרי המלחמה נוצרה התנגדות כמעט אוטומטית למשמעת. בדקו זאת עם עצמכם. בקשו מהבורא ללמד אתכם יכולת הבחנה באשר למי להישמע וגם לרפא את הטראומה.
-
שבועות ונדרים – בפרקים הבאים יכוסו שבועות, נדרים איסורים וכדומה להתחבר לרקיע השביעי. מהויות אלו יכולות כמובן למנוע מאתנו להתמיד במפה. יש לאתר שבועות/נדרים אלו, למצוא את תפקידם, לבקש מהבורא למידות שיחליפו את השבועות והנדרים ואז להשלימם בצורה גבוהה ומיטיבה.
* הערה לסעיף הראשון - הבורא מיטיב להעביר מסרים בתמונות מרוכזות, בדומה למידע הרב המועבר בעת שניות ספורות של חלום. ברגע שנסכים לקבל מידע באופן זה, נוכל לחוות גם את מפת הדרכים כחטיבה אחת של מידע דרכה נחלוף כהרף עין. הכל עניין של תרגול המוח ומה אנו מלמדים אותו לייצר עבורנו.
** אם יש לכם רעיונות נוספים שלא הועלו כאן לגבי מה מונע מאנשים להתמיד – אתם מוזמנים לשתף.
ההתמדה משתלמת.
לפני שנפרדתי מויאנה ו-THInK לפני שנתיים נבדקתי במכשיר EEG המודד פעילות גלי מוח. נתבקשתי להיות בתטא במשך חמש דקות, לאחר מכן לשוחח עם הבודק ולשוב לתטא. הבדיקות הראו שהייתי בתדר תטא עמוק (5 Hertz). זה מאד שימח אותי. גם לאחר השיחה שבתי בקלות לתטא והמעברים היו מהירים וחלקים.
בנוסף הבודק מצא אצלי פעילות מוחית ערה בין האונות הקדמיות לאחוריות בעת שאני בתטא, והסביר שזה נוצר כתוצאה מהתרגול האינטנסיבי שעשיתי במהלך החודשים אצל ויאנה.
כלומר, גם אם בתחילת דרכי כמעט ולא קיבלתי מסרים, פקפקתי במה שקיבלתי וחששתי להסתמך עליו, התרגול השיטתי פרץ מחסומים מוצקים בתוכי ויצר את היכולת לקבל תשובות מופלאות ומפתיעות כל פעם מחדש.
 אז מה לגבי האריות אתם שואלים?
הטבע אינו סולח לרצף טעויות מתמשך. לכן אריות מונעים בעיקר על ידי אינסטינקטים העוקפים את מנגנון החשיבה בו נתברכנו אנו.
אנחנו בחרנו להיות "הומו ספיאנס" – האדם הנבון. זה שיכול לחשוב, להתלבט... זה שצריך כל יום לבחור מחדש את דרכו. כדי שהבחירה אכן תהיה בידינו, בואו נסיר את הלוט מהמחסומים הלא מודעים שלנו נתחבר למקור הידע הרחב ביותר, האוהב ביותר, זה שמאפשר להגיע לאחריות מלאה.
נתחבר אל בורא כל שישנו מהרקיע השביעי!
כלב שואג
(חזרה למעלה)
טיפול במכונית לקראת מכירה/קניה
חלקנו מכירים מקרוב את התופעה שבה אנחנו מסתכלים על הרכב שלנו ואומרים לעצמנו - עד עכשיו נסעתי ולא היו לי בעיות. עוד מעט יתחילו תקלות, אז כדאי לי למכור לפני שזה יקרה. כמה ימים אחרי זה, האוטו ששירת אותנו תקופה בנאמנות, פתאום נתקע. צריך גרר, במוסך מצליחים לתקן, אבל הלך יום עבודה, ואנחנו מצטערים שלא מכרנו את האוטו לפני שבוע. 'ידעתי שזה הולך לקרות' אנחנו מסננים. אלא שאז קורית עוד תקלה ועוד אחת, עד שאנחנו אומרים לעצמנו - השקעתי כל כך הרבה באוטו, עכשיו כבר לא כדאי למכור אותו.
זמן קצר אחרי זה נגמרות התקלות והוא חוזר להיות הרכב האמין שהכרתי. עד ש...
שוב חולף הרהור על מכירה...
* אגב, הקצה השני של זה הוא כמובן בעת הקניה. המוכר נשבע לכם שהאוטו תקין, מעולם לא עשה בעיות, ושבוע אחרי שקניתם פתאום מתחילות הוצאות על גבי הוצאות. אתם בטוחים שהמוכר נוכל ונשבעים לעולם לא לקנות יותר רכב משומש...
פייר - זה מזכיר לכם את האוטו שלכם או לא?
מכל מקום, הנה קצת על הפסיכולוגיה של מכוניות.
לאדם שאינו יורד לסוף דעתה של מכוניתו, נדמה שברשותו כך וכך ק"ג של חומר נטול רגשות, שמעוצב לעשות דבר אחד בלבד - לשרת אותו.
ובכן, מתברר שגם לחומר דומם יש תודעה. התודעה שלו, והאנרגיה שספג מבעליו. דוגמאות:
-
אם אהבתם מאד את המכונית שלכם - עלולה להתפתח אצלה חרדת נטישה לקראת מכירה.
-
לחלופין, אם לכם יש חרדת נטישה, זה עלול להופיע גם אצל המכונית.
-
אם היא מסמלת עבורכם תקופה שאינכם רוצים שתגמר - היא תשמח לעזור להאריך את התקופה עוד קצת...
-
אם יש לכם אמונה ששום דבר לא בא בקלות בחיים - היא יכולה לעזור לחזק אמונה זו.
-
אם יש לכם אמונה שאף פעם לא יהיה לכם מספיק כסף - גם כאן היא תשמח לתמוך בכם.
אז מה עושים?
ראשית יש להתייחס למכונית. יש לי חברה שכל פעם לפני שהיא מתניעה את המכונית היא אומרת לה בוקר טוב. אחרת המכונית לא מתניעה. כשהיא נסעה לחו"ל לכמה חודשים והשאירה את הרכב לבן שלה, הוא התקשר להגיד שהמכונית התקלקלה. היא אמרה לו - שכחתי להגיד לך לברך אותה כל בוקר... הוא בירך... היא התניעה...
שנית - התבוננו אלו אמונות המכירה מעלה בכם. וגם התקלות, אם כבר הופיעו כאלו. נתתי כאן רשימה של מגוון אמונות ששווה בכל מקרה לנקות מהתודעה שלנו. ניקוי באמצעות עבודת אמונות מלאה, עם ירידה לשורש ואיך הוא משרת אותי, והקניית אמונות תומכות במקום.
שלישית - הכינו את המכונית לקראת המכירה. אל תתעלמו ממנה. מה הייתם אתם רוצים לקבל לו הגיע זמנכם לעבור לשלב הבא בחיים? לרכבים אין להם צפיה לחיות לנצח. הם מבינים שמוכרים אותם. לפעמים הם רק רוצים לדעת שהיו בעלי משמעות עבורכם ושנהנתם מהזמן שביליתם יחד...
ולגבי קניה - בקשו מהבורא לנקות את האנרגיה של הבעלים הקודמים מהרכב (בצורה גבוהה ומיטיבה), בקשו ללמד את הרכב איך זה מרגיש להיות שלכם, להסיע אתכם בבטחה, בזמן, בלי הוצאות מעבר לטיפולים שוטפים, הכל כיד הדמיון הטובה עליכם. הקדשה של כמה דקות תטא הילינג לרכב שלכם יכולה להתגלות בתור ההשקעה הכלכלית הכי טובה שעשיתם אי פעם!
(חזרה להתחלה)
הבורא מתעלם ממני
מטפלים רבים חווים מדי פעם בפעם שהוברא מתעלם מהם. הם מבקשים תשובה וזו מבוששת לבוא. הם נותרים לבד בטיפול, עם תחושה נטושה ולא פעם מאשימה כלפי הבורא.
מה עושים במצב כזה?
הנחת המוצא שלי היא שהבורא תמיד משדר. תמיד נותן לנו תשובות. אלא שלפעמים אנחנו חסומים. מה יכול לגרום לנו להיות חסומים למסר של הבורא? תבדקו לפי ה Check List וכך תוכלו להיות בתקשורת רציפה ומלאה:
-
אני כועס/ת על הבורא. כל פעם שאנחנו כועסים, מלאים ברחמים עצמיים, האשמות וכדומה, אין מקום למגע עם הנוכחות האלוהית שבתוכינו. נקו כעס זה ופתאום ייפתח הערוץ.
-
יש לי עניינים לא פתורים עם אחד ההורים. תבדקו אצלכם את האמונה - אני יודע/ת להבחין בין אמא/אבא לבורא. אם יצא שכן - אמא/אבא והבורא זה אותו דבר. אם יצא לכם "כן" באחד הסעיפים - אתם לגמרי נורמליים. תזכרו שבשלב הינקות וגם מאוחר יותר ההורים היו אלו שנתנו לנו הכל - אוכל, חום, הגנה. הם סיפקו את כל הצרכים שלנו. בדיוק כמו שאנחנו "מצפים" מהבורא. כל פעם שהם עשו משהו שלא נראה לנו, הכעס עליהם התערבב עם הכעס על הבורא. למדו את עצמכם להבחין בין ההורים לבורא על פי הרקיע השביעי. זה יכול לעשות את כל ההבדל. ואז כמובן הקדישו זמן לפתור את מה שמצאתם לגבי ההורים.
-
פחד לאכזב את הבורא. בדומה לסעיף הקודם, יש לנו פחד עמוק לאכזב את הבורא. דתות רבות מתחייחסות לאלוהות כאל אב. אבינו שבשמיים. נוצרת הקבלה בתוכינו בין ההורים לבורא/אלוהות. הפחד לאכזב יכול להיות כל כך מצמית עד שאנחנו נמנעים מלהיות בתקשורת ישירה עם הבורא. בקשו את נקודת המבט של הבורא עליכם. תופתעו לגלות מתוך זה מהי אהבה ללא תנאי במיטבה.
-
שאלות של ראויות (Worthiness). תחושה שאיננו ראויים לקשר ישיר עם הבורא עם בגלל אמונות דתיות, או בגלל שאיננו מרגישים טהורים מספיק. אם מדובר באמונות דתיות שדורשות מאתנו ענווה והשפלה בפני בורא עולם - למדו את עצמכם איך להיות ענווים ולקבל את תשובות הבורא, מתוך התייחסות של קדושה אל המידע שאתם מקבלים. אם אינכם מרגישים טהורים מספיק, למדו את עצמכם דרך הבורא כיצד להגיע טהורים לשיחה עם הבורא כך שתוכלו לקבל תשובות. בתטאהילינג אנחנו יודעים שאדם יכול לטפל בעצמו, כלומר, יש משהו שרוצה להיפתר בתוכו. למדו את עצמכם את ההבחנה בין מלאך (שאין בו תהיות, יצרים וכדומה) לבין האדם. כדי שאדם ייטהר הוא נזקק לתקשורת עם הבריאה שתסייע לו להגיע לאחריות מלאה על חייו.
-
הרגל של חיפוש אשמים. ויאנה אומרת - התפקיד שלנו ברקיע הזה הוא להגיע לאחריות מלאה על חיינו. מצב בו אנחנו בוחרים את התגובה למתרחש ולא התגבוה בוחרת אותנו (Response ability) על מנת להגיע לאחריות מלאה על חיינו ההתכוונות צריכה לעבור מחיפוש אשמים בחוץ לחיפוש אחריות בתוכי. כאשר אדם לוקח אחריות מלאה - הבורא תמיד איתו. נסו ותיווכחו!
-
חיזוק ה"יש" על חשבון ה"אין". האם אתם תמיד שמים לב למה שלא עובד אצלכם (ואולי גם אצל אחרים) או שאתם מתגמלים את עצמכם במילה טובה על מה שכן הצלחתם? "לאן שהולכת תשומת הלב, שם התוצאות". תגמלו את עצמכם על מה שהצלחתם והמיינד לשכם יביא לכם מזה עוד ועוד. תחוו פתאום קפיצה קוונטית בצמיחה!
-
תרגול. שהייה בתטא מפתחת מסלולי הולכה עצביים חדשים במוח. ככל שתתרגלו יותר, כך יהיה למוח קל יותר. תרגלו את מפת הדרכים המלאה המובאת בחוברת קורס יסוד לפחות 100 פעם לפני שתתחילו לעשות קיצורי דרך. זה יבטיח לכם שתדברו עם בורא כל שישנו ולא עם כל מיני קולות מסיחים בדרך. תקבלו את ההכוונה הגבוהה ביותר, המיטיבה ביותר, האוהבת ביותר!
(חזרה להתחלה)
מחשב מקולקל
מחשבים הם חפצים דוממים, ויחד עם זאת בעלי מחשבים רבים יישבעו שיש למחשב שלהם נשמה.
שהוא "מתנקל" להם. 
במיוחד אם הרגע גמרו לכתוב מסמך ארוך ומורכב ופתאום הכל נמחק...
בואו נבחן את השאלה - האם למחשב יש נשמה?
האמת היא ש... כן.
לכל חומר באשר הוא יש תודעה מסוימת. כשעוצרים רגע לשוחח עם חפצים דוממים אפשר לגלות המון דברים. למשל - תראיינו כסא מה הוא חושב על כל האנשים שישבו עליו. תראיינו דלת, מיטה... מי שישן במלון יודע שהמיטה ספוגה בזכרונות של כל מי שישן בה לפניו. לפעמים ברמה שזה מפריע לישון...
אז נחזור למחשב.
המחשב לוקח על עצמו את הרגשות שלנו. במיוחד בזמן שאנחנו עובדים עליו. אם אני במתח, זועפת, אם האנרגיה שלי לא מאוזנת - זה משפיע עליו.
כדי לרפא מחשב צריך קודם כל לנקות ממנו את האנרגיה של הבעלים. את הכעס, התסכול או הצער שהוטבעו בו ישירות. לפעמים גם צריך לנקות רגשות כלליים בבית שלא קשורים אליו ישירות. לדוגמא: קולגה שתיקנה מחשב באמצעות תטאהילינג גילתה שהמחשב לא יוכל להחלים עד שבעלת המחשב ובן זוגה יפסיקו לריב ביניהם... נכון תמיד אומרים לא לריב לפני הילדים?...
אחרי ניקוי המחשב מכל אותן רגשות, לעתים יש ללמד אותו איך זה מרגיש להיות אטום לרגשות השליליים של בעליו (אין לצפות מהמחשב לדעת מה זה רגש שלילי. צריך ללמד אותו להיות אטום לרגש הרלוונטי)
לרוב יש צורך גם בעוד כמה הורדות רלוונטיות. כל מקרה לגופו.
לעתים תגלו שיש צורך לנקות טינה מבעלי המחשב כדי שלא תהיה מיד חזרה לאותו דפוס. תתפלאו לגלות עד כמה המחשב מתגלה בתור "הבוגר" שמוכן לסלוח ראשון...
ואז - לזמן ריפוי מלא וגמור, בצורה הגבוהה והמיטיבה עבורו.
תתפלאו כמה יפה זה עובד!
בהצלחה
(חזרה להתחלה)
ג'וקים (מקקים, תיקנים) בבית
הגיעו לבקר אותכם חרקים מגודלים יותר או פחות, חומים עם כנפיים, שמשמיעים רעש דוחה כשדורכים עליהם? אתם רוצים לחיות בהרמוניה עם העולם ויחד עם זה רוצים בית נקי מג'וקים? לא מתחשק לכם למלא את הבית ברעלים כימיים שעלולים להרוג אתכם לפני שיהרגו אותם?
קיימת אפשרות אחרת
-
יש למצוא צנצנת זכוכית ריקה
-
לאתר ג'וק או מקק או כל שם שאתם בוחרים לתת לו
-
את הצנצנת יש להניח הפוכה על הג'וק כך שהוא יכול לנוע בחופשיות בתוכה (זאת לא צנצנת למטרת מעיכה או כדי לחנוק אותו באטיות. תכף תגלו)
-
בהבעת פנים אסרטיבית ובנחישות שאיננה משתמעת לשתי פנים, צריך להגיד לג'וק (לאני העליון שלו, כמובן) את הדברים הבאים:
-
אסור לכם להמשיך להסתובב בבית שלי.
-
אם תמשיכו לעשות זאת, אזמין תוך יומיים תברואן (תבחרו אתם תוך כמה זמן. זה חייב להיות מספר שאתם הולכים לעמוד בו).
-
התברואן יהרוג אותך ואת כל החברים שלך.
-
יש לכם 24 שעות לפנות את הבית וללכת ל_______. (חייבים להגיד לו לאן ללכת. לא שולחים אותו לשכנים, אלא למקום שבו הג'וק וכל השבט שלו יוכלו לחיות בלי להפריע לאיש ושיהיה להם שפע של מזון). דוגמא טובה - המזבלה.
-
משחררים את הג'וק כדי שיילך ויספר לכל החברים שלו.
-
ממתינים 24 שעות ובודקים מה קורה. אם זה לא עבד - תחזרו על זה שוב. אולי בחרתם ג'וק שלא היה מספיק מקובל בחברה.
-
תכתבו לנו מה התוצאות או תזמינו תברואן...
בעקבות השיתוף אנשים שונים פרסמו בפורום שלנו בנומיינד איך טיפלו גם בנמלים בגישה דומה, עם הצלחה רבה. אני עשיתי את זה מספר פעמים, אבל מודה שלא הייתי נחרצת ממש או אסרטיבית במיוחד, והם חזרו כמה פעמים עד שהרגתי אחד. כשהרגתי אותו היה לי שקט לכמה חודשים. הם הבינו שאני רצינית!
(חזרה להתחלה)
הגנה נגד יתושים (ושאר עוקצים)
רגישים לעקיצות יתושים?
יתושות אוהבות אתכם במיוחד?
לא סובלים את ה"בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז" של מתקפת יתושות מתקרבת?
מגעיל אתכם/מרתיע אתכם להשתמש בחומרים כימיים דוחי יתושים?
נסו את הפתרון הבא:
עלו לרקיע השביעי וזמנו מהבריאה הגנה נגד יתושים ושאר עוקצים בצורה הגבוהה והמיטיבה עבורכם. היו עדים להגנה מתרקמת סביב גופכם, בעיקר סביב האזורים המועדים לעקיצות. ניתן לזמן באופן מיוחד שהיתושות לא יתקרבו לאזור האוזניים...
השתמשתי בהגנה זו פעמים רבות בהצלחה רבה! השנה נעקצתי פעמים ספורות בלבד לעומת שנים קודמות בהן כל יתושה במרחק של מטרים רבים ממני היתה מזהה אותי כמקור אולטימטיבי לדם משובח...
* במחשבה עמוקה יותר, במהלך שנה זו גם ניקיתי אמונות שקשורות לתחום הטפילות כמו - אני חייבת לתת לעצמי יותר ממה שאני מקבלת. אני חייבת לאפשר לאחרים לנצל אותי וכדומה. אולי בגלל זה היתושות כבר לא מוצאות אותי אטרקטיבית?
* עדיין לא מצאתי את הדרך לעשות שההגנה תשאר לאורך זמן. (צריך לנקות איזו אמונה קטנה שלא עליתי עליה לגבי זה...) לכן כל פעם שיש חשש ליתושים - אני מחדשת את ההגנה. כשתמצאו דרך להגנת קבע - כתבו לנו על כך.
(חזרה להתחלה)
הגנה מפני קרינת שמש מזיקה
כבר שנים שמלמדים אותנו כמה קרינת השמש מזיקה לעור, במיוחד מאז התדלדלות שכבת האוזון. מצד שני, רובינו אוהבים את המראה השזוף. נוצר קונפליקט בין מה שמרגיש יפה ונכון, לבין חוות הדעת הרפואיות.
כדי להגדיל את הדילמה, יש מחקרים שמראים שהמלנומות (גידולי העור) מופיעים לרוב דווקא בחלקי גוף שאינם גלויים לאור השמש. ויאנה אף אמרה שמניסיונה אנשים שחשופים כל הזמן לשמש, כמו בנאים שעובדים עם פלג גופם העליון חשוף - אינם חולים בסרטן העור. אלו שחולים הם האנשים שנזהרים מהשמש. שנחשפים לה רק לפעמים ובחשש וחשד...
האם יש מה לעשות חוץ מלשבת בצל/ללבוש בגדים ארוכים/למרוח קרמים?
נסו את הדבר הבא - מזמנים מהבריאה את ההגנה הגבוהה והמיטבית נגד שמש. היו עדים שההגנה עוטפת את כל הגוף.
* אני מזמנת הגנה נגד נזקי הקרינה שמאפשרת לעור להשתזף בצורה שאינה מזיקה לו.
סיפור קטן - בספטמבר 2009 טיפסתי על הפסגה הגבוהה באיידהו (הר בורה). שכחתי לקחת כובע וקרם הגנה נגד שמש, וחששתי להישרף ולהינזק. זימנתי את ההגנה המיטבית עבורי. הייתי כמעט 10 שעות בשמש (היה קר, רק הפנים היו חשופים) ובסוף היום הופתעתי לגלות שהפנים שלי מרגישים לגמרי בסדר. למחרת שוב טיילתי, הפעם מרחתי קרם הגנה, ובסוף היום הרגשתי את הפנים צורבים אחרי שקצת נשרפתי...
* כדי להיות בטוחים שזה עובד לכם - בקשו בפעמים הראשונות שהעור שלכם יישאר באותו הצבע, ותוכלו לראות אם יש לכם פסי שיזוף. אחרי שתשתכנעו שזה עובד לכם - תוכלו לזמן שיהיה גם שיזוף...
(חזרה להתחלה)
טיפול בילדים
ילדים לרוב מגיבים מצוין לריפוי של תטאהילינג. הם סומכים על המבוגרים ומתמסרים בדרך כלל בקלות. אלא ש... לא מספיק לעבוד רק עם הילד. צריך לעבוד לפחות עם אחד ההורים, זה שיותר משמעותי לילד, או שלפחות יותר מעורה בטיפול בו. ילדים לוקחים על עצמם באופן אוטומטי את מה שעובר על ההורים. אנחנו יודעים מה ילדים מוכנים לעשות כדי להציל את הקשר בין ההורים. באותו אופן ילדים יכולים לגמגם בגלל מתח שההורים נמצאים בו, יכולים לחוות בריחת שתן לילית בגלל דברים שעוברים על ההורים ועוד ועוד. כמעט ואין דבר אחד שניתן לטפל בו רק בילד ולהשיג ריפוי מלא מבלי לעשות וו עבודה קטנה עם ההורה הדומיננטי.
* אולי יוצא מן הכלל בתחום העבודה עם ילדים הוא זה - מכירים את היבלת שנוצרת לעתים על האגודל כשילד מוצץ אצבע לאורך זמן? אומרת ויאנה - תנו לו שקל ותקנו ממנו את היבלת. אחרי שקניתם אותה הוא כבר לא יכול לשמור אותה יותר ולכן יסכים "לאבד" אותה. שווה לנסות....
(חזרה להתחלה)
מתן תוקף לריפוי פיזי
אם קרה לכם שזימנתם ריפוי פיזי, ולמרות העדות שלכם נדמה שבמציאות לא השתנה דבר, הסעיף הזה הוא עבורכם.
לפעמים המיינד, נתקל בסתירה בין נתונים שונים. בין הנתון שראינו ריפוי מטאפיזי, לבין ההיגיון. בין העובדה שחוויתי כאב, שראיתי פצע במו עיניים, שמעתי את הפגיעה כשקרתה, הרחתי את הכווייה, ועכשיו מישהו רוצה להגיד לי שזה לא קרה?
סיפור שהיה ומסקנה בעקבותיו - טרי או'קונול, מורה ותיקה ומאד מוערכת לתטאהילינג הוציאה תבנית מהתנור ולא זכרה עד כמה היא חמה. תוך שניות היא הבינה את גודל הטעות כשחוותה כאב עצום בקצות האצבעות והבינה שנכוותה קשות. תוך כדי שהיא מקררת את היד תחת הברז והשותפה שלה צורחת ברקע כי הרגע ראתה (תסלחו לי על התיאור) פיסות עור חרוך נושרות מקצה האצבעות, בתוך קלחת הכאב והפחד, היא נכנסה לתטא ועשתה לעצמה ריפוי. בעדות היא ראתה תמונה שבה הוציאה את התבנית מהתנור עם כפפה על היד ושום דבר לא קרה. יחד עם זה הכאב נותר חריף. אז היא אמרה לו "לא, לא, לא, אין בך צורך יותר, כבר ראיתי שזה נרפא".
באותו הרגע הכאב חלף, וקצות האצבעות נרפאו.
מסקנה -
-
אל תנסו את זה בבית (את נושא הכווייה)
-
אם כבר קרה לכם משהו (בכל תחום בחיים, גם אם זו אמונה שחוזרת על עצמה) תגידו - לא לא לא, אני כבר יודעת שזה השתנה. לא תאמינו איך המיינד בבת אחת משתתק וריפוי יכול להופיע.
(חזרה להתחלה)
טיפול באמונות שטופלו, בוטלו, הוחלפו, ובכל זאת חוזרות
אחד הדברים אולי המתסכלים ביותר כמטפלים הוא סיום של טיפול עמוק ומשמעותי, מציאת האמונות שהיו אחראיות לתוצאות הבלתי רצויות בחיי המטופל/ת, ואז כעבור כמה ימים לקבל את הבשורה שהכל חזר. האמונות חזרו לסורן כאילו לא עשינו כלום.
למה זה קורה? מה ניתן לעשות?
-
לא הגענו לשורש העניין. ייתכן שלא הגענו ממש עד השורש, או שקיימים שורשים נוספים שלא התייחסנו אליהם. במקרה כזה יש להמשיך את עבודת החקירה בשמחה ובאופטימיות.
-
האדם לא מצליח לשמור את הלמידות שקיבל. ייתכן והנשמה שלו שבורה (ראו חומר לימוד מהקורס המתקדם) או שחסר לו הידע כיצד לשמור את הלמידות שקיבל.
-
לעתים אנשים אינם מרגישים ראויים לשמור את הלמידות, ובמקרה כזה אם תתבוננו עוד דקה או שתיים באופן אינטואיטיבי באדם תראו אותו "משליך" את כל הלמידות. אולי יעלו אמונות כמו - "זה לא יכול להיות עד כדי כך קל", "אני כועס על הבורא", "אינני ראוי לאהבת הבורא" וכדו'.
-
תוכנה ויראלית - יש לנו תוכנות שתת המודע מוצא בהן ערך מיוחד. כדי למנוע מצב בו ייעלמו בטעות מתוך מערך האמונות שלנו, נוצרו תוכנות גיבוי שסורקות את תת המודע ומוודאות את שלמות אותן אמונות. אם נעלמת אחת האמונות הללו - התוכנה האחראית עליה תיצור אותה מחדש. למשל, אם אנסה ללמד את עצמי איך זה מרגיש לחיות בלי לנשום, שאני יכולה לחיות בלי לנשום וכד', בוודאי האמונה "אני חייבת לנשום" תקפוץ מחדש. זאת מאחר ויש תוכנה שמונעת את העלמותה. אנו מכנים תוכנות גיבוי אלו בשם תוכנה ויראלית.
אופן הטיפול בתוכנה ויראלית:
בדקו האם לאדם יש תוכנה ויראלית שאחראית לייצר מחדש את האמונה הבלתי רצויה.
בדקו האם תוכנה ויראלית זו משרתת אותו. אם כן - מצאו איך.
אחרי שתראו איך היא משרתת - המירו את השירות באופן אחר על פי מה שתקבלו מהבריאה.
אם התוכנה אינה משרתת אותי יותר, ניתן כעת לשלוח אותה לאורו של הבורא ולרפא את המקום באור ואהבה. כעת יש לחזור ולנקות את האמונה שניקינו מספר פעמים בעבר. אם כל מה שהחזיק אותה בקיום היה ההיווצרות החוזרת ונשנית שלה באמצעות אותה תוכנה ויראלית - עכשיו היא לא תופיע יותר. אנחנו חופשיים!
נסו ותראו!
(חזרה להתחלה)
מה עושים כשבדיקת השריר לא עובדת?
מאחר ובתטאהילינג אנחנו עובדים עם אמונות לא מודעות של מטופלים שלא פעם מתגשות עם תפיסת העולם המודעת שלהם, חשוב שיוכלו לבדוק דרך הגוף שלהם שמדובר באמונות שלהם ולא בהמצאה שלנו. אלא שלא אצל כל המטופלים הבדיקה עובדת. איך ניתן לשפר את אמינותה?
-
בדיקת שרירים אינה משהו מיסטי. יש לה הגיון פיזיולוגי שקל להסבירו - טונוס השרירים עולה כשתת המודע מסכים עם משהו, בדיוק כמו אותו פרץ אנרגיה שאנחנו מרגישים כשמודיעים לנו בשורה משמחת. מאידך, טונוס השרירים יורד כשתת המודע לא מסכים עם משהו, בדיוק כמו כשקוראים לנו לעלות על הבמה לנאום...
-
סוגיות של "לסמוך". מאחר ובטיפול מעורבים 2 אנשים, שניהם נדרשים להיות בהלך מחשבה סומך. אם הנסיון שלכם מורה שאצל רוב המטופלים בדיקה זו אינה עובדת - יכול להיות שאתם לא סומכים על עצמכם כמטפלים או על המטופלים שלכם. מומלץ לעשות סשן על הנושא לפני שתמשיכו לטפל. אם לרוב הבדיקה כן עובדת, ורק מטופל מסוים לא - כדאי לשוחח איתו על הנושא. תעשו קריאה אינטואיטיבית כדי לשאול את הבורא כיצד ללמד את האדם לסמוך על עצמו. יכול להיות שיהיה צורך לנקות לפני כן איזו טראומה מהעבר. אפילו אם זה לא הנושא שעבורו הגיע, אם תצליחו לתת למטופל פתח לסמוך על עצמו עשיתם עבורו שרות ענק!
-
לאנשים רבים יש חרדת מבחנים. בדיקת השריר אינה מבחן. אין תשובה נכונה. זו רק דרך לתקשר עם תת המודע שלנו באמצעות הגוף. זה גם אינו מבחן עבורינו המטפלים. זו דרך לדייק את הטיפול שלנו. בואו נוריד מעצמנו ומהמטופלים את המתח סביב הבדיקה.(לתת למטופל ולנו אם צריך את ההבחנה של הבורא בין בדיקת שריר למבחן)
-
לעתים הבדיקה עובדת טוב עד שמגיעים לנושא טעון רגשית שהמטופל חושש לגעת בו. אולי בלי לשים לב היינו קצת חסרי רגישות כלפי המיוחדות המצב. הורדת תוכנות כמו "האם ניתן ללמד אותך שבטוח עבורך..." יעזרו פעמים רבות לצלוח את הפחד שהמטופל חש. ובתוך זה יש לשים לב שאנו אכן מכבדים את האדם שמולינו ואת הפרטיות שלו והבחירות שלו.
-
האם אני מבצעת את הבדיקה באופן אחיד? או שאני מפעילה יותר לחץ כשאני רוצה לייצר "לא" ופחות כשאני רוצה "כן"? במקרה כזה המטופל יאבד את האמון בי. יש להקפיד שאנחנו מפעילים לחץ אחיד לאורך הבדיקה. זה קורה כאשר איננו מחוברים רגשית לתוצאת הבדיקה ופתוחים לקבל את מה שיבוא. טונוס אחיד שלנו ייתן למטופל חופש להתמסר לבדיקה.
-
סוגיות של שליטה. אדם שרוצה להיות בשליטה כל הזמן יתקשה להתמסר לבדיקה בה אין הוא שולט בתוצאות. אם יבין כיצד משרת אותו לדעת את האמונות הלא מודעות שלו זה יכול מאד להגביר את שיתוף הפעולה.
-
אנשים שמחזיקים חזק עד שהאצבעות שלנו מותשות - ללמד אותם איך להרפות. אולי הם תמיד נוקשים ולא יודעים לנוח...
בוודאי יש סיבות נוספות. אוסיף אותן אם וכאשר אזכר בהן. אתם מוזמנים לשתף מנסיונכם.
תודה.
(חזרה להתחלה)
שותפים ברשת: שחיקת סחוס |
|
|
|
